Learning to live in the present
Maya Perry
Maya Perry, I am afraid I can no longer love, Graphite and Oil-based makers on paper,
21 x 29.7 cm. 2021
Maya Perry, Not Alice, Graphite and Oil-based makers on paper,
2021
Maya Perry, Left to our own devices, Graphite and oil-based makers on paper, 21 x 29.7 cm. 2020
Maya Perry, It happened to all of us, Graphite and Oil-based makers on paper, 29.7 x 21 cm. 2021
Maya Perry, Intimacy versus Baggage, Graphite and Oil-Based Markers on Paper, 21 x 29.7 cm. 2020
Maya Perry, In the belly of the Lion, Graphite on Paper, 21 x 29.7 cm. 2020
Maya Perry, Painfully passive, Graphite and Oil-Based markers on Paper, 21 x 29.7 cm. 2021
ללמוד לחיות בהווה - מיה פרי
מיה פרי היא אמנית ומוזיקאית שעובדת במדיומים שונים, רישום, סאונד, אנימציה ומיצב. בתערוכה זו
היא מציגה רישומים שנוצרו בשנתיים האחרונות, ונעשו בטכניקה של גרפית וטושים על בסיס אלכוהול,
.ועבודת וידיאו/ אנימציה חדשה
סדרת הרישומים מציגה מצבים גופניים אינטימיים, פגיעוּת, אולי גם חיפוש אחרי רכות ואהבה. המצבים
,האלה חיים בתוך חדרים, לצד חפצי יומיום כמו מיטות, שידות ומנורות, או בחוץ, לצד חיות. שניהם
.הפנים והחוץ, אינם ספציפיים, הם שייכים לדמויות ברישומים, לא לעולם
מצבים, יחסים ורגשות ברישומים, באים לידי ביטוי באמצעות נרטיבים פיגורטיביים. נראים בהם יחסים
זוגיים ויחסים משפחתיים, יש בהם זיקות וחיבורים רישומיים לילדות, בגרות, חייתיות, נשיות וגבריות.
גופם של חלק מהדמויות משוקע בפיתול אל תוך הגוף הרשום שלידם או בנגיעות בו, אבל המבט שלהן
נשלח החוצה, פונה אל הצופה. האינטימיות מופרעת, בחלק מהרישומים עולה הרגשה שהמבט מנותק
מהסיטואציה שהרישום מתאר, אולי כמו במצב של דיסוציאציה. לפעמים הפנים עצמם נראות כאילו הן
.מתקשות להשתייך לגוף
.סרט הוידאו/אנימציה המוצג בתערוכה,"אני זוכרת כלום", היה פעם סרט כחול 8 מ"מ, משנות השבעים
.הוא נרכש ב 'איביי' על ידי האמנית ונשאר בסטודיו שלה, עטוף בחבילה שבתוכה הגיע לפני שנתיים
העניין בעבודה על פרויקט זה היה למחוק חלקים והיבטים מסוימים שלו אך לא את כולו. מה שהתקבל
:בסופו של דבר היה בדיוק ההיפך ממה שפרי ציפתה לו
הגעתי יום אחד לסטודיו עם דחף למחוק את הסרט ויהי מה. לקחתי דלי, פירקתי את כל הסרט לערמה"
כאוטית בתוכו ושפכתי על זה בקבוק אקונומיקה. האקונומיקה מיד עשתה שמות בדימויים שעל רצועות
הסרט, הכל התחיל להתמוסס בצורה שחוויתי אותה כאלימה. שטפתי במים את מה שנשאר, אלה היו
בדיוק החלקים שמלכתחילה רציתי למחוק, החלקים האגרסיביים של הסרט. אחרי עריכה של החלקים
שנשארו, המצב הנוכחי של העבודה כולל את הרעש הלבן, חלקי דימויים מהסרט המקורי ואת פעולות
".המחיקה והרישום מחדש (אנימציה) שעשיתי והשתלתי אל תוך הסרט
שם התערוכה, "ללמוד לחיות בהווה", הוא בעצם כמיהה לתשובה סביב העיסוק האינסופי בשחזור של
.העבר. המטרה היא לחיות בהווה ולהשלים עם פגעי העבר בתוך חיי היומיום
מיה פרי וחנה פרוינד-שרתוק
Maya Perry an artist/musician was b.1994 in NYC. At the age of 10 she moved to Israel, she now resides in Tel Aviv. She graduated in 2017 from Minshar School of Art (TLV). Her final year project won a grant from the America-Israel cultural foundation. In 2019, Maya participated in a group exhibition “Zoom” in the Steinhart Museum of Natural History and was the winner of the “Zoom” Prize.
Her work focuses on post-trauma as the foundation of her artistic practice: her goal is to translate her personal traumas into universal expressions encouraging the viewer to raise crucial questions about themselves from the perspective of a non-judgmental, hypersensitive, heart-beating animal. By highlighting how moments of intimacy and vulnerability intersect with memories of violence and manipulation, she explores how embedded trauma affects us as individuals and as a society. She uses a wide variety of techniques for whatever the project may require. (drawing, sound, animation, writing, performance, installation, and more).